עוד מידע

פשיטת רגל: מה זה אומר, איך מכריזים וכמה זמן זה לוקח?

איך מכריזים על פשיטת רגל- חדלות פירעון

 

 

ביום 15.9.2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח – 2018. חוק זה מחליף את פקודת פשיטת הרגל.

החוק החדש מסדיר את הליכי חדלות פירעון, דהיינו את הליך פשיטת רגל.

ניתן להגיש בקשה לפתיחת חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל של יחיד שחובותיו נמוכים מ-150,455 ש”ח. אגב, הסכום מתעדכן בכל שנה.

אסביר כאן איך מכריזים על פשיטת רגל, פשיטת רגל מה זה אומר, כיצד להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון

ההגדרה של “חדל פירעון”:

חדל פירעון הוא אדם שאינו מסוגל לשלם את חובותיו במועד או מי ששווי התחייבויותיו גבוה יותר משווי נכסיו.

הגופים המטפלים בהליכי חדלות פירעון 

הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהתאם לחוק מתנהלים על ידי שלושה גופים לפי חלוקת הסמכויות הבאה:

  1. הליכי חדלות פירעון של אדם בעל חוב הנמוך מ- 150,455 ש”ח, מנוהלים על ידי לשכת ההוצאה לפועל של רשות האכיפה והגבייה.
  2. הליכי חדלות פירעון של אדם בעל חוב מעל 150,455 ש”ח, מנוהלים על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון, במשרד המשפטים.
  3. הליכי חדלות פירעון של חברות,מנהלים על ידי בית המשפט המחוזי.

תנאי להגשת בקשה לחדלות פירעון הוא שסך כל החובות לא יהיו נמוכים מ- 50,152 ₪, מלבד מקרים בהם ימצא רשם לשכת ההוצאה לפועל כי ישנם טעמים מיוחדים המצדיקים פתיחת הליכים בסכום נמוך יותר.

ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון גם כאשר יש לחייב חובות אשר לא נפתחו בהוצאה לפועל

יחידות חדלות פירעון נמצאות ב- 6 לשכות הוצאה לפועל:

לשכת טבריה

לשכת חיפה

לשכת כפר-סבא

לשכת תל אביב

לשכת ירושלים

לשכת אשקלון

 

מעט על שלבי ההליך, פשיטת רגל כמה זמן?

  • שלב ראשון – פתיחת ההליך– ממועד הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים ועד למתן הצו. זו תקופה של כ- 30 ימים, במהלכם הממונה בוחן את הבקשה לצורך מתן החלטה. בשלב זה הממונה עשוי לבקש השלמת מסמכים, הבהרות, או לזמן את החייב לדיון במשרדי הממונה. בסוף תקופה זו, הממונה מוסר החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים או דחייתו. הצו יכלול חובת תשלום חודשי, חובת דיווח על הכנסות והוצאות ויטיל על החייב מגבלות הקבועות בחוק.
  • שלב שני – ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי. נמשכת כ-11 חודשים .במהלך תקופה זו, על החייב לעמוד בחובות ובמגבלות שהוטלו עליו בצו לפתיחת הליכים, וכן לשתף פעולה עם הנאמן ועם הממונה ולקיים את החלטות הממונה ובית המשפט. במהלך ששת החודשים הראשונים שבשלב שני זה, הנושים של החייב מגישים תביעות חוב לנאמן. הנאמן עורך בירור על אודות הנסיבות שהביאו את החייב לפתיחת הליך חדלות הפירעון, ישלים פרטים ומידע על אודות החייב, יברר אודות נכסים מהם ניתן לפרוע את החובות וידווח לממונה על התנהלות החייב ממועד פתיחת ההליך ועל ממצאי הבירור שערך. במקביל, הנאמן בודק את תביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים, יקבע לגבי כל תביעת חוב מהו היקף החוב וסוג החוב. בסיום תהליך בדיקת תביעות החוב יתגבש היקף חובות החייב..בשלב שני זה, כל אחד מהצדדים רשאי  בהליך להגיש בקשות לממונה או לבית המשפט בהתאם להוראות החוק. הממונה יקבל דיווחים מהנאמן על אודות התנהלות החייב, יכריע בבקשות שיוגשו אליו בהתאם להוראות החוק, ולקראת סוף תקופת הביניים יגבש תכנית לשיקום כלכלי לחייב, אותה יגיש לבית המשפט.
  • שלב שלישי -דיון בבית המשפט על מתן צו לשיקום כלכלי– הדיון בבית המשפט נערך על בסיס דו”ח ממצאי הבדיקה שהגיש הנאמן והמלצת הממונה על תכנית לשיקום כלכלי לחייב. לדיון מתייצבים הצדדים בהליך, ורשאי להתייצב כל בעל עניין בהליך. בדיון זה בית המשפט מקבל החלטה על מתו צו לשיקום כלכלי או על ביטול ההליך, כמו כן יכול בית המשפט לדחות את ההחלטה ולתת הוראות נוספות צו לשיקום כלכלי יכלול את התנאים לשיקומו הכלכלי של החייב, וביניהם: תקופה מוגדרת בה ישלם החייב תשלומים לקופת הנשייה, נכסים אשר ימומשו לטובת פירעון החובות, אופן מימוש הנכסים, מגבלות אשר יחולו על החייב בתקופת השיקום הכלכלי, לעיתים הצו יכלול חובת השתתפות של החייב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. הצו יגדיר מאילו חובות עבר יקבל החייב פטור בסיום ההליך, בהתאם להוראות החוק.הפטר לאלתר- כאשר בית המשפט ימצא כי יכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים, ואין תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון, יינתן לחייב בצו השיקום הכלכלי הפטר לאלתר, ללא תכנית לשיקום כלכלי. במקרה בו ימצא בית המשפט כי החייב ניצל את הליך חדלות הפירעון לרעה או לא שיתף פעולה עם הנאמן והממונה או הפר את המגבלות אשר הוטלו עליו באופן הפוגע מהותית בניהולו התקין של ההליך, יורה בית המשפט על ביטול הצו לפתיחת הליכים וכיצד יש לנהוג בנכסים אשר הצטברו בקופת הנשייה. במקרה זה, לא יינתן לחייב פטור מחובות העבר.
  • שלב רביעי- תקופת השיקום כלכלי– הינה תקופה שממועד מתן הצו לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט ועד לסיום הליך חדלות הפירעון. נמשכת כ-3 שנים. בתקופה זו על החייב לעמוד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, כלומר לשלם תשלומים לקופת הנשייה, לסייע במימוש הנכסים לטובת פירעון החובות, ולעמוד בכל תנאי נוסף שקבע בית המשפט בצו לשיקום כלכלי. הנאמן יעקוב אחר קיום התכנית לשיקום כלכלי על ידי החייב וידווח על כך לממונה. כמו כן, הנאמן יפעל למימוש נכסי החייב בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי, ויעביר את תמורת המימוש לקופת הנשייה. במהלך התקופה, הממונה מפקח על עבודתו של הנאמן ויכריע בבקשות אשר יוגשו בהתאם להוראות החוק. במקרה בו ידווח לממונה כי החייב אינו עומד בתנאי התכנית לשיקום כלכלי, ישקול הממונה הגשת בקשה לבית המשפט לביטול הצו לפתיחת הליכים וההליך בכללותו.גם בסמוך לסיום תקופת השיקום הכלכלי הנאמן והממונה יבחנו את עמידת החייב בתכנית השיקום הכלכלי לקראת אישור ההפטר.
  • השלב האחרון – הפטר– הממונה מאשר כי החייב עמד בתנאי התכנית לשיקום כלכלי, ולאחר מכן יהיה החייב פטור מחובות העבר, בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי.

 

המלצות לניהול נכון של הליכי חדלות פירעון:

  1. הכנה והגשת בקשה מתוכננת היטב על ידי עו”ד הבקיא בהליכי חדלות פירעון עם מלוא המסמכים הנדרשים. תכנון נכון של הבקשה לרבות פירוט ראוי של ההכנסות וההוצאות של החייב ובני משפחתו, כדי להסביר למנהל המיוחד ולבית המשפט את הצורך בקביעת הסכום התשלום החודשי המתאים לחייב והצורך בשיקום החייב וקבלת ההפטר בתום ההליכים.
  2. בירור כי עורך הדין שמייצג את החייב ילווה אותו לאורך כל ההליך, יהיה בקשר עם החייב במשך כל ההליכים, ויכין את החייב למילוי הדוחות נדרשים, ויכין את החייב לחקירה ופגישה עם המנהל המיוחד שמתמנה. כמו כן, עורך הדין מטעם החייב ידאג שא יהיו תקלות בהעברת מלוא המסמכים וקיום החלטות בית המשפט ולשכת ההוצאה לפועל.

 

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי. ליעוץ משפטי בתחום חדלות פירעון ופשיטת רגל, יש להתייעץ עם עו”ד הבקיא בתחום.

 

רוני הראלי, עו”ד ונוטריון, עוסק בתחום חדלות פירעון לקבלת הפטר.

 

צרו קשר WhatsApp