יובהר כבר עתה, כי את התשלום בגין היטל ההשבחה מטילה הרשות המקומית , וזאת, להבדיל מתשלום מס השבח, אותו מטילים רשויות מס שבח מקרקעין (ראה פרק : "מס שבח"). מהסדר זה עולה, כי בעל מקרקעין חייב בהיטל, אם שווי המקרקעין עלה עקב אישור תכנית – בין מחמת הרחבת זכויות הניצול בנכס, ובין "בדרך אחרת".
הרשות השקיעה בתכנון ובפיתוח והוציאה תחת ידיה תוכנית מתאר שהעלתה את שווי הנכס, אם באמצעות הגדלת זכויות הבנייה בנכס, ואם "בדרך אחרת". כתוצאה מכך, עלה ערכו/שוויו של הנכס, ולכן על בעל הנכס לשאת בהוצאותיה של הרשות, שאם לא כן יתעשר בעל הנכס "שלא במשפט" על חשבון הציבור.
שיעור ההיטל עומד על מחצית ההשבחה. סכומים שנגבו כהיטל מיועדים בעיקרם לכיסוי ההוצאות לצורכי הכנה וביצוע של תכניות במרחב התכנון או בתחום הרשות המקומית, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, וכן הוצאות שימור אתר או הפקעתו.
מועד החבות לתשלום היטל השבחה קמה עם אישור התכנית / מתן הקלה / התרת שימוש חורג, או דרך אחרת המעלה את שווי נכס המקרקעין – "אירוע המס" שבגינו קמה העילה להטיל את ההיטל. מועד תשלום ההיטל הינו מועד "מימוש הזכויות" במקרקעין, המועד בו בעל המקרקעין ניצל את ההשבחה והפיק ממנה תועלת. רוני הראלי, עורך דין נדל"ן יוכל לספק לכם תשובות נוספות בנושא
